דוח שוק לשילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות 2025: ניתוח מעמיק של גורמי צמיחה, חידושי טכנולוגיה והזדמנויות אזוריות. חקר מגמות מרכזיות, תחזיות ותובנות אסטרטגיות למשקיעים.

סיכום מנהלים והסבר שוק
מגמות טכנולוגיה מרכזיות בשילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות
נוף תחרותי ושחקנים מובילים
תחזיות צמיחת שוק (2025–2030): CAGR, ניתוח הכנסות ונפח
ניתוח אזורי: דינמיקות שוק לפי גיאוגרפיה
מבט לעתיד: יישומים מתקדמים והזדמנויות השקעה
אתגרים, סיכונים והזדמנויות אסטרטגיות
מקורות והתייחסויות

סיכום מנהלים והסבר שוק

שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות מתייחס לשימוש סימולטני באדמה לייצור חקלאי ולייצור אנרגיה פוטוולטאית (אנרגיה סולארית). גישה זו של שימוש דו-תכליתי מתמודדת עם הביקוש הגלובלי הגדל לאנרגיה מתחדשת תוך שמירה על שטחים חקלאיים לייצור מזון. בשנת 2025, שוק האגרו-פוטוולטאיקה נמצא בצומת דרכים קריטי, המונע על ידי לחצי שימוש באדמה, צרכי הסתגלות לשינויי אקלים ומטרות אנרגיה מתחדשת שאפתניות שהציבו ממשלות ברחבי העולם.

השוק הגלובלי של אגרו-פוטוולטאיקה חווה צמיחה חזקה, כאשר אירופה ואסיה-פסיפיק מובילים בקיבולת מותקנת ובפרויקטים ניסיוניים. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הקיבולת המותקנת של מערכות אגרו-פוטוולטאיות עלתה על 2.8 ג'יגה וואט ברחבי העולם בסוף 2024, עם תחזיות שמצביעות על שיעור צמיחה שנתי מצטבר (CAGR) העולה על 10% עד 2030. גורמים מרכזיים כוללים תמריצי מדיניות, כמו רפורמות מדיניות החקלאות המשותפת של האיחוד האירופי יוזמות סולאריות כפריות בסין, שמעודדות את אימוץ אסטרטגיות שימוש דו-תכליתי באדמות.

משתתפי השוק נעים בין חברות חשמל גדולות לסטארטאפי אגריטק מיוחדים. חברות כמו ENGIE ו-BayWa r.e. השיקו פרויקטים משמעותיים של אגרו-פוטוולטאיקה, משקיעים ומערכות ניטור סולארי מתקדמות ופתרונות הצללה ייחודיים לצמחים. חידושים אלו מיועדים לאופטימיזציה של both התשואות החקלאיות ופלט האנרגיה, תוך טיפול בבחינות על הכשלים האפשריים בין ייצור מזון לייצור אנרגיה.

המקרה הכלכלי לשילוב אגרו-פוטוולטאיקה מתחזק. על פי דוח של ווד מקנזי מ-2024, מערכות אגרו-פוטוולטאיות יכולות להגדיל את הפרודוקטיביות של אדמה עד 70% בהשוואה לתסריטים של שימוש חד-תכליתי, תוך מתן הכנסות מגוונות לחקלאים ועמידות גבוהה יותר מול שינויים אקלימיים. עם זאת, אתגרים נותרו, כולל חוסר וודאות רגולטורית, עלויות הון ראשוניות גבוהות והצורך במחקר חקלאי ספציפי לאתר.

בזמן שמביטים לעבר 2025, сектор האגרו-פוטוולטיקה צפוי להרוויח מהשקעות מוגברות, חידושי טכנולוגיה ומסגרות מדיניות תומכות. ככל שהממשלות ומשקיעים בתעשייה מעניקים עדיפות לניהול אדמה ברת קיימא ולהפחתת פחמן, שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות יוכל לשחק תפקיד מרכזי במעבר הגלובלי לעתיד בעל פחמן נמוך ובטוח מזון.

מגמות טכנולוגיה מרכזיות בשילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות

שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות מתייחס לשימוש סימולטני באדמה לייצור חקלאי וייצור אנרגיה פוטוולטאית (PV). ככל שהביקוש הגלובלי לאנרגיה בת קיימא ולביטחון תזונתי מתגבר, בשנת 2025 אנו עדים לעלייה משמעותית במגמות טכנולוגיה חדשניות שמעצבות כיצד מערכות אגרו-פוטוולטאיות מעוצבות, מותקנות ומנוהלות.

אחת מהמגמות החשובות ביותר היא האימוץ של פאנלים סולאריים ביפניים מתקדמים. פאנלים אלו קוטעים אור שמש משני הצדדים, ומגדילים את התשואות האנרגטיות מבלי להרחיב את שטח האדמה. המבנים המורמים שלהם מאפשרים חדירת אור שמש אופטימלית לצמחים מתחת, ממזערים הצללה ותומכים בסוגים מגוונים של צמחים. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מודולי ביפניים צפויים לשאת מעל 35% מהתקנות ה-PV החדשות בקנה מידה של תועלות עד 2025, כאשר נתח ניכר ייושם בפרויקטים אגרו-פוטוולטאיים.

מגמות מרכזיות נוספות הן שילוב מערכות ניטור ובקרה חכמות. באמצעות חיישני IoT, אנליטיקה מונעת בינה מלאכותית ופלטפורמות נתונים בזמן אמת, מערכות אלו אופטימיזות את הצמיחה של הצמחים ואת ייצור האנרגיה. לדוגמה, מעקבים אוטומטיים מתאימים את זוויות הפאנלים על סמך אינטנסיביות השמש ודרישות הצמחים, בעוד שחיישני לחות באדמה ומתנאי מיקרו-אקלימה מספקים מידע על אסטרטגיות השקיה והצללה. מכון פרואנהופר למערכות אנרגיה סולארית מדווח כי פתרונות דיגיטליים כאלה יכולים להגדיל את הפרודוקטיביות של האדמה עד 60% בהשוואה למערכות חד-תכליתיות מסורתיות.

מערכות הרכבה מודולריות וגמישות גם מקבלות פופולריות. אלו מאפשרות התאמה קלה לסוגי צמחים שונים, שטח וכניסה של מכונות חקלאיות. חידושים בחומרים קלים ובמערכות מתכווננות מפחיתים את עלויות ההתקנה ומאפשרים שדרוגים על אדמות חקלאיות קיימות. חברות כמו Enel Green Power ו-BayWa r.e. מיישמות מערכות אגרו-פוטוולטאיות מודולריות שניתן לשים במהירות ולשנות ברגע שהצרכים החקלאיים משתנים.

לאחרונה, המגמה לעיצוב מערכות ספציפיות לצמחים מתגברת. שיתופי פעולה בין אגרונומים למהנדסי PV מביאים לפתרונות מותאמים עבור צמחים בעלי ערך גבוה כמו פירות יער, ירקות עליים וכרמים. מערכות אלו מאזנות בין העברת אור, רווחת הפאנלים וניהול מיקרו-אקלימה כדי למקסם גם את התשואות וגם את פלט האנרגיה. על פי סוכנות האנרגיה המתחדשת הבינלאומית, שילוב ממוקד כזה צפוי להביא ל-CAGR של 20% בהתקנות אגרו-פוטוולטאיות עד 2025.

נוף תחרותי ושחקנים מובילים

הנוף התחרותי לשילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות בשנת 2025 מאופיין בתערובת דינמית של קונגלומרטים אנרגיה מבוססים, חברות טכנולוגיית שמש מיוחדות וספקי פתרונות חקלאיים חדשניים. ככל שמודל השימוש הדו-תכליתי באדמות צובר תאוצה, החברות מתמודדות לפתח פתרונות ניתנים להרחבה, יעילים ומועילים לחקלאים, המרבים הן את התשואות החקלאיות והן את ייצור אנרגיה סולארית.

שחקני אירופה נמצאים בחזית, מונעים ממסגרות רגולציה תומכות ומטרות אנרגיה מתחדשת שאפתניות. BayWa r.e. צמחה כמובילה בתחום, מנצלת את המומחיות שלה בפיתוח פרויקטים סולאריים וברשתות אספקה חקלאיות. פרויקטי הפיילוט של החברה בגרמניה, צרפת והולנד קבעו קריטריוני הצלחה על אופטימיזציה של תשואות ועיצוב מערכת. בדומה, ENGIE ו-EDF Renewables מרחיבות את תיקי המערכות האגרו-פוטוולטאיות שלהן, לעיתים בשיתוף פעולה עם קואופרציות מקומיות ומוסדות מחקר.

באסיה, במיוחד ביפן ובסין, האימוץ של האגרו-פוטוולטיקה מתגבר עקב מחסור באדמות ותמריצים ממשלתיים. חברת Sharp Corporation ו-Trina Solar ידועות בהשתלבות של מודולים דו-פניים מתקדמים ומערכות ניהול חכמות המיועדות להתאמה חקלאית. חברות אלו משתפות פעולה עם סטארטאפי אגריטק כדי לחדד את בחירת הצמחים ולנהל מיקרו-אקלימה מתחת למערכי השמש.

שוק ארצות הברית עובר פעילות מוגברת מצידם של מפתחי סולאר והיצרנים של מכשירים חקלאיים. Nextracker ו-First Solar מיישמות פרויקטים אגרו-פוטוולטאיים בקליפורניה ובמיידווסט, ממקדות את תשומת הלב על שמירת מים ובריאות הקרקע. בינתיים, John Deere חוקרת התאמות במכונות עבור שדות משולבים בסולאר, מה שמעיד על חיבור בין הסקטורים החקלאיים ותחום האנרגיה המתחדשת.

גורמים תחרותיים עיקריים כוללים את יכולת המערכת להתאים את עצמה לסוגי צמחים מגוונים, קלות ההתקנה, תחזוקה ארוכת טווח ותועלת מוכחת בהוצאות.
שותפויות אסטרטגיות בין חברות סולאריות, קואופרציות חקלאיות ומוסדות מחקר הן קריטיות להכנסת השוק ואימות הטכנולוגיה.
שחקנים חדשים מבדלים את עצמם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות לניהול, ניהול חקלאי מונע בינה מלאכותית ועיצובי מערכות מודולריות.

באופן כללי, שוק שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיקה בשנת 2025 מאופיין בחידשנות מהירה, שיתופי פעולה חוצים מגזרים ודגש גובר על פתרונות מקומיים להתמודדות עם אתגרים של אנרגיה וביטחון תזונתי.

תחזיות צמיחת שוק (2025–2030): CAGR, ניתוח הכנסות ונפח

שוק שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות העולמי מוכן לצמיחה חזקה בין השנים 2025 ל-2030, המדווח ממגמות הולכות ומתרקמות מצד הביקוש הגובר לפתרונות חקלאיים ברי קיימא ואנרגיה מתחדשת. על פי תחזיות של ווד מקנזי ו-סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), השוק צפוי לרשום שיעור צמיחה שנתי מצטבר (CAGR) של כ-12% במהלך תקופה זו. הצמיחה הזו נתמכת על ידי מדיניות ממשלתית תומכת, עלייה בדאגות מהיעילות בשימוש באדמות, וכפילות היתרונות של ייצור אנרגיה ואופטימיזציה של התשואות החקלאיות.

ההכנסות משילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות צפויות להגיע ל-5.2 מיליארד דולר עד 2030, לעומת 2.6 מיליארד דולר ב-2025. הכפלה זו בגודל השוק משקפת הן את התרחבות הפרויקטים הניסיוניים לפריסות מסחריות בקנה מידה גדול והן את כניסת השחקנים החדשים, במיוחד באירופה, בצפון אמריקה ובאסיה-פסיפיק. תוכנית ה-Green Deal של האיחוד האירופי והשקעות משרד האנרגיה של ארצות הברית בעקרון האגרואולטיקה צפויות להיות קטליזטורים משמעותיים להאצת השוק האזורי (נציבות האיחוד האירופי, משרד האנרגיה של ארצות הברית).

מבחינת נפח, הקיבולת המותקנת המצטברת של מערכות אגרו-פוטוולטאיות צפויה לעלות על 18 ג'יגה וואט עד 2030, בהשוואה לכ-7 ג'יגה וואט ב-2025. הגידול הזה מיוחס להרחבת פרויקטים במדינות כמו צרפת, גרמניה, סין ויפן, שבהן מחסור באדמות וביטחון תזונתי הם נושאים קריטיים (תוכנית מערכות פוטוולטאיות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה). אזור אסיה-פסיפיק צפוי להוביל בצמיחה לפי נפח, כאשר סין והודו משקיעות רבות יוזמות לשילוב סולארי-חקלאי.

גורמים מרכזיים בשוק כוללים חידושי טכנולוגיה בפאנלים סולאריים דו-פניים, מבני הרכבה משתפרים לצמצום הצללה על הצמחים ומערכות ניטור דיגיטליות הממטבות את התשואות הן של הוצאות אנרגיה והן של מוצרים חקלאיים. עם זאת, אתגרים כמו עלויות הון גבוהות והצורך במסגרות רגולטוריות מותאמות עשויים לעכב את קצב האימוץ באזורים מסוימים (Fitch Solutions).

CAGR (2025–2030): ~12%
הכנסות (2030): 5.2 מיליארד דולר
קיבולת מותקנת (2030): 18 ג'יגה וואט+

ניתוח אזורי: דינמיקות שוק לפי גיאוגרפיה

שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות—בהן פעילויות חקלאיות וייצור אנרגיה פוטוולטאית (PV) מתקיימים באותו שטח—חווה דינמיקות שוק שונות ברחבי גיאוגרפיות שונות בשנת 2025. האימוץ האזורי מעוצב על ידי גורמים כמו זמינות אדמה, תמריצים ממשלתיים, ביקוש אנרגיה ופרקטיקות חקלאיות.

אירופה נותרת בחזית של השילוב של אגרו-פוטוולטיקה, מונעת על ידי מטרות עתידיות שאפתניות מדיניות תומכות. מדינות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה יישמו פרויקטים פיילוט וסקימות סובידיה לעידוד שימוש משולב באדמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מציינת כי מדיניות החקלאות המשותפת של האיחוד האירופי (CAP) ו- Green Deal מהווים קטליזטורים להשקעות, כאשר "תוכנית הצלת צרפת" של צרפת מקצה ספציפית תקצוב לחקר והתקנה של אגרו-פוטוולטיקה. המיקוד של האזור על חקלאות ברת קיימא ושימור אדמה מאיץ עוד יותר את התפשטות השוק.

אסיה-פסיפיק חווה התרחבות מהירה, במיוחד בסין, יפן ודרום קוריאה. ממשלת סין ציינה את האגרו-פוטוולטיקה כחלק מהאסטרטגיות שלה לתחייה כפרית ולהפחתת פחם, עם פרויקטים בקנה מידה גדול בפרובינציות כמו שנטונג והבקי. על פי Wood Mackenzie, מגבלות האדמה החקלאית ביפן ועמדת האוכלוסייה הגבוהה עושים את האגרו-פוטוולטיקה לפתרון אטרקטיבי, עם תאמות רגולטוריות המאפשרות לחקלאים לשמר את הסובידיות החקלאיות שלהם תוך התקנת מערכות PV. תוכנית "RE3020" של דרום קוריאה גם מתמרצת אינטגרציה בין אנרגיה סולארית לחקלאות, במטרה להגדיל את חלקה של האנרגיה המתחדשת במיקס הלאומי.

צפון אמריקה: ארצות הברית רואה עניין גובר, במיוחד במדינות כמו קליפורניה, אריזונה ומסצ'וסטס, שבהן מחסור במים ותחרות על אדמה הם בעיות משמעותיות. המכון הלאומי לאנרגיה מתחדשת (NREL) מדגיש מחקרים ופרויקטים מוטעמים, כאשר כמה מדינות מציעות מענקים ותמיכה טכנית לפיילוטים אגרו-פוטוולטאיים. עם זאת, חוסר הוודאות הרגולטורי והבעלות המסובכת על שעות מעכבים יכולת האימוץ הרחבה.
אמריקה הלטינית: ברזיל וצ'ילה צצות כסוגי שוק מפתחים, מעצימות את המשאבים הסולאריים והשווה של מגזרי החקלאות הרחבים. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) מדווחת כי פרויקטים אגרו-פוטוולטאיים במדינות אלה קשורים לרוב לחשמל רחבי לכפר וליוזמות חקלאיות ברות קיימא.
המזרח התיכון ואפריקה: האימוץ הוא עדיין בעיצומו אך מבטיח, במיוחד באזורים יבשים שלמקסם את הפרודוקטיביות של האדמה הוא קריטי. פרויקטים פיילוט במרוקו ובמצרים, הנתמכים על ידי סוכנויות פיתוח בינלאומיות, מדגימים את הכדאיות של האגרו-פוטוולטיקה לביטחון מזון ואנרגיה.

לסיכום, בעוד שאירופה ואסיה-פסיפיק מובילים באימוץ מנהלי, צפון אמריקה ואמריקה הלטינית הופכות לשוקי דינמיים, והמזרח התיכון ואפריקה בוחנים אגרו-פוטוולטיקה כהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של האזור. קצב והיקף שילוב בשנת 2025 ימשיכו לשקף מדיניות מקומית, אקלים וצרכים חקלאיים.

מבט לעתיד: יישומים מתקדמים והזדמנויות השקעה

המבט לעתיד על שילוב מערכות אגרו-פוטוולטאיות בשנת 2025 מאופיין בחידושים מואצים, יישומים מתרחבים ועניין השקעה גובר. האגרו-פוטוולטיקה—השימוש הסימולטני באדמה לייצור אנרגיה פוטוולטאית סולרית וחקלאות—עבר מעבר לפרויקטים ניסיוניים והפך לאבן בוחן לניהול אדמה ברת קיימא ואסטרטגיות מעבר אנרגיה ברחבי העולם. ככל שממשלות וגורמים פרטיים ממריצים את התחייבויותיהם להפחתת פחמן וביטחון תזונתי, מערכות אגרו-פוטוולטיקה צפויות לצמיחה משמעותית.

יישומים מתקדמים מתרבים במהירות. מעבר לגידול הצמחים המסורתי מתחת לפאנלים סולאריים, מודלים חדשניים נמצאים בפיילוטים לרעיה של בעלי חיים, אקואקultura ויבול מיוחדים כמו פירות יער וצמחים רפואיים. באירופה, לדוגמה, פרויקטים בקנה מידה גדול משולבים מתודולוגיות עטיפת מתקדמות ופאנלים דו-פניים כדי לאופטימיזציה של תוצרי אנרגיה וחקלאות, בעוד שבאסיה האגרו-פוטוולטיקה מתאימה לאורז ולחקלאות ייחודית (יחס בינלאומי לאנרגיה מתחדשת). חידושים אלו נתמכים על ידי כלים לניהול דיגיטלי ואנליטיקות מונעות אינטיליגנציה מלאכותית, המאפשרות אופטימיזציה מידית של מיקרו-אקלים והקצאת משאבים.

הזדמנויות השקעה מתרחבות ככל שמסגרות רגולטוריות מתבגרות ותמריצים פיננסיים הופכים לאטרקטיביים יותר. מדיניות החקלאות המשותפת של האיחוד האירופי כוללת כעת סעיפים לשימוש משולב באדמה, ומדינות כמו צרפת ויפן הציגו סובידיות ספציפיות והקלות במודלים לרגולציה של אגודיילות אגרו-פוטוולטיות (קרן האקלים האירופאית). בארצות הברית, משרד האנרגיה מממן מחקר ופרויקטים ניסיוניים כדי לאמת את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של אגרו-פוטוולטיקה, מה שמגביר את העניין מצד משקיעים מוסדיים ועסקי חקלאות (משרד האנרגיה האמריקאי).

הון סיכון והון פרטי תופסים יותר ויותר יעד לסטארטאפים אגרו-פוטוולטיים שמתמקדים בשירותי אינטגרציה, השקיה חכמה ועיצוב פאנלים ייחודיים לצמחים.
תאגידים אנרגטיים ומפיקי חשמל עצמאיים יוצרים שותפויות עם קואופרציות חקלאיות לפרויקטים באגרו-פוטוולטיקה, במיוחד באזורים המתמודדים עם מתחים בשימוש באדמה.
משקיעים משפיעים מושכים את היתרונות הכפולים של עמידות על אייאס שלך של אקלים ופיתוח כלכלי כפרי, עם מודלים של מימון מעורב המתפתחים כדי להפחית סיכוני פרויקטים בתחילת הדרך.

בבטחה, בעיני עיניים לעבר 2025 ואילך, היכן שצריכה של תמיכה מדינות, טכנולוגיות חדשות ותאבון משקיעים צפוי להנחית את השוק הגלובלי של האגרו-פוטוולטיקה ללקיים פריסות בקנה מידה של גיגה וואטים רב-גוניים. זה יפתח זרמים חדשים של הכנסות עבור חקלאים, ישפר את יציבות המערכת החשמלית ויתרום למערכות מזון-אנרגיה יותר מסודרות (סוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת).

אתגרים, סיכונים והזדמנויות אסטרטגיות

שילוב מערכות אגרו-פוטוולטיות—בהן הייצור החקלאי וייצור אנרגיה פוטוולטאית (PV) מתקיימים באותו שטח—מציב נוף מורכב של אתגרים, סיכונים והזדמנויות אסטרטגיות ככל שהסקטור יבשיל בשנת 2025. בעוד שהמודל של השימוש הדו-תכליתי מציע עלייה ביעילות שימוש באדמה והכנסות מגוונות, ישנם כמה מכשולים שצריכים להיות מטופלים כדי לאמץ את המודל בצורה נרחבת.

אתגרים וסיכונים

מורכבות טכנית: עיצוב מערכי PV שמאופטמים הן את התשואות החקלאיות והן את האנרגיה דורש מודל מתקדם והתאמה ספציפית לאתר. חוסר בייעוץ בעיצוב המערכת יכול להוביל להפצת אור לקויה, שמזיקה לפרודוקטיביות החקלאית או לייצור האנרגיה (סוכנות האנרגיה הבינלאומית).
כדאיות כלכלית: עלויות הון ראשוניות גבוהות והחזרים בלתי ודאיים לטווח הארוך מהוות מכשולים משמעותיים, במיוחד לחקלאים קטנים. חוסר במודלים עסקיים סטנדרטיים וגישה מוגבלת לאופציות מימון מותאמות מקשות עוד על פיתוח הפרויקטים (סוכנות הארגונים הבינלאומית).
פערים רגולטוריים ומדיניים: הרבה אזורים מועדים לחוסר בהירות רגולטורית ומבנים חקיקתיים עבור אגרו-פוטוולטיקה, מה שגורם לעיכובים באישור ואי-בהירות לגבי סיווג השימוש בעדיפות, חיבור לרשת והסובידיות החקלאיות (נציבות האיחוד האירופי).
סיכונים תפעוליים: תחזוקת פאנלים PV בסביבות חקלאיות יכולה להיות מאתגרת בשל אבק, פסולת צמחים ותנועת מכונות. יש גם סיכון לעימות בין פעילויות חקלאיות ואנרגיות, בפרט במהלך גידול וקציר.

הזדמנויות אסטרטגיות

אופטימיזציה של השימוש באדמה: אגרו-פוטוולטיקה מאפשרת זרמי הכנסות זוגיים מאותו שטח, דבר שהוא בעל ערך לגרם של נוכח מחסור באדמות או עלויות גבוהות (ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות).
קשיחות אקלימית: פאנלים PV יכולים לספק הצללה חלקית, מה שמפחית מתח חום על הצמחים ואידוי מים, ובכך תומכים באסטרטגיות הסתגלות לאקלימה עבור חקלאות (המעבדות האמריקאיות לאנרגיה מתחדשת).
מומנטום מדיני: תמיכה בולטת במדיניות עבור אנרגיה מתחדשת וחיים ובת קיימא, במיוחד ב-EU ובחלקים באסיה, מעודדת פרויקטים פיילוט ותמריצים לאימוץ של אגרו-פוטוולטיקה (סוכנות האנרגיה הבינלאומית).
חדשנות בעיצוב המערכת: חידושים בפאנלים דו-פניים, מבני הרכבה מתכווננים ומערכות ניטור דיגיטלי משפרים את אפשרויות הביצועים של התקנות אגרו-פוטוולטיות (ווד מקנזי).

בשנת 2025, הקשבה להצלחה של הגברת העדפה של מערכות אגרו-פוטוולטיות תתבסס על התמודדות עם אתגרים אלו באמצעות התערבויות מדיניות ממוקדות, מימון חדשני ופיתוח טכנולוגי מתמשך.